#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ. א &quot;מידות הלח בירוציהן קדש ומידות היבש בירוציהן חול&quot; מה הטעם (2+2)?	"לת&quot;ק שמידות הלח התקדשו בחוץ ובפנים ומידות היבש רק מבפנים. לר&quot;ע מידות הלח כנ&quot;ל, ומידות היבש לא התקדשו כלל. <p dir=""rtl"">לר' יוסי שניהם נמשכו רק בפנים ולא בחוץ והטעם שמידות הלח בירוציהן קודש שהלח נעקר ובא מתוך הכלי והיבש אינו נעקר. ואף שלא היה דעתו לקדשו - רב דימי אמר ש&quot;מ כלי הקודש מקדשים אפ' שלא מדעת. רבינא אמר לעולם אימא לך דוקא מדעת וכאן גזירה שיאמרו מוצאין מכלי קודש לחול. </p>"	מנחות צ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ. ב &quot;מותר נסכים לקיץ המזבח&quot; מאי מותר נסכים (2)?	ר' חייא בר יוסף אומר בירוצי המידות [ואם יש זבח אחר יקרבו עימו], ר' יוחנן אמר המקבל עליו לספק סלתות וכו' משלוש ועמדו על ד', ותניא כתרוויהו.	מנחות צ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ: אלו קרבנות טעונים נסכים ומנין? (כלל, עופות ומנחות, מועדות)?	"כל קרבנות הציבור והיחיד חוץ מהבכור והמעשר והפסח ונלמד מ &quot;ועשיתם אשה לה'&quot; כלל, &quot;עולה או זבח&quot; {דהינו שלמים} פרט, מה הפרט שאינו מחויב ועומד, אף כל שאינו מחויב. ואע&quot;פ שאינו בא על חטא &quot;לפלא נדר או בנדבה&quot; דבר שבא בנדר ונדבה<p dir=""rtl"">מנחות ועופות, אינם טעונים, לר' יאשיה &quot;מן הבקר או מן הצאן&quot; ולר' יונתן שאינן קרואים זבח.</p><p dir=""rtl"">חובות הבאים מחמת המועד, חייבים שנאמר &quot;או במועדכם&quot; אבל שעירי חטאות של מועדים אינן טעונין שנאמר &quot;כי תעשה בן בקר&quot; כמו בן בקר שרשות.</p>"	מנחות צ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ: כיצד נדרש הכתוב גבי נסכים וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַיקֹוָק, עֹלָה, אוֹ, זֶבַח, לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה, אוֹ בְּמֹעֲדֵיכֶם, לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַיקֹוָק מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן:	"וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַיקֹוָק&nbsp;&nbsp;- כלל<p dir=""rtl"">פרט - עֹלָה - לאפוקי מנחה.</p><p dir=""rtl"">אוֹ - לרבות תודה אף שיש עמה ד' מיני לחם טעונה נסכים.</p><p dir=""rtl"">זֶבַח - שלמים.</p><p dir=""rtl"">לְפַלֵּא&nbsp;&nbsp;נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה - חזר וכלל, וממעט בכור מעשר ופסח שהם חובות, ומרבה ולדות קדשים ותמורתן ועולה הבאה מן המותרות ואשם שניתק לרעיה וכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן.</p><p dir=""rtl"">אוֹ בְּמֹעֲדֵיכֶם - לרבות חובות הבאים מחמת הרגל, עולות ראיה ושלמי חגיגה. [מכל מקום שעיר חטאת של המועדות אינו טעון נסכים דכתיב &quot;וכי תעשה בן בקר&quot; יצא מן הכלל ללמד על הכלל שרק מה שבא בנדר ונדבה]</p><p dir=""rtl"">מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן - לר' יאשיה למעט עולת העוף, ר' יונתן אומר אינו צריך דהרי כתיב זבח, אלא ללמד שאומר הרי עלי עולה בסתמא אינו צריך להביא גם מבקר וגם מצאן אף דכתיב &quot;<u>ו</u>מן הצאן&quot; {ור' יאשיה למד מ&quot;ואם מן הצאן קרבנו&quot; לחלק}.</p>"	מנחות צ:		
